תכנון וניהול מיקרו-גריד: פרספקטיבה עולמית

מיקרו-גרידים הם רשתות אנרגיה מקומיות שיכולות להתנתק מרשת החשמל הראשית ולפעול באופן אוטונומי. יכולת זו, המכונה "איים" (islanding), הופכת אותם לבעלי ערך רב לשיפור חוסן האנרגיה, במיוחד באזורים המועדים לאסונות טבע או בעלי תשתית רשת לא אמינה. יתר על כן, מיקרו-גרידים הם מרכזיים בשילוב מקורות אנרגיה מתחדשת ובשיפור הנגישות לאנרגיה בקהילות מרוחקות ומועטות שירותים ברחבי העולם. מדריך מקיף זה בוחן את שיקולי התכנון, אסטרטגיות התפעול וטכניקות הניהול החיוניות לפריסת מיקרו-גרידים מוצלחים ברחבי העולם.

מהו מיקרו-גריד?

מיקרו-גריד מורכב ממקבץ של מקורות ייצור מבוזר (DG), מערכות אגירת אנרגיה (ESS) ועומסים ניתנים לשליטה הפועלים בגבולות חשמליים מוגדרים. הוא יכול לתפקד כמחובר לרשת הראשית (מצב מחובר לרשת) או באופן עצמאי (מצב אי). מיקרו-גרידים מציעים מספר יתרונות:

• אמינות משופרת: מספק חשמל גיבוי בזמן הפסקות ברשת.
• חוסן משופר: מפחית את הפגיעות לכשלים נרחבים ברשת.
• שילוב אנרגיה מתחדשת: מאפשר שילוב של אנרגיה סולארית, רוח ומקורות מתחדשים אחרים.
• הפחתת הפסדי הולכה: מיקום הייצור קרוב יותר לעומס ממזער את הפסדי ההולכה.
• חיסכון בעלויות: יכול להפחית את עלויות האנרגיה באמצעות ייצור וניהול ביקוש ממוטבים.
• נגישות לאנרגיה: מאפשר חשמול של אזורים מרוחקים שבהם הרחבת הרשת אינה אפשרית.

שיקולי תכנון של מיקרו-גריד

תכנון מיקרו-גריד דורש שיקול דעת זהיר של גורמים שונים כדי להבטיח ביצועים מיטביים, אמינות ועלות-תועלת. שיקולים עיקריים כוללים:

1. הערכת עומסים וחיזוי

הערכה וחיזוי מדויקים של דרישת העומס חיוניים לקביעת גודל רכיבי המיקרו-גריד. הדבר כרוך בניתוח נתוני עומס היסטוריים, התחשבות בגידול עתידי בעומס והתייחסות לשינויים עונתיים. לדוגמה, למיקרו-גריד המספק חשמל לכפר כפרי בהודו יהיה פרופיל עומס שונה מזה של מיקרו-גריד המשרת מרכז נתונים בסינגפור.

דוגמה: בכפר מרוחק בנפאל, מיקרו-גריד משרת בעיקר משקי בית ועסקים קטנים. הערכת העומס תכלול סקר של מספר משקי הבית, צריכת החשמל הטיפוסית שלהם ודרישות החשמל של העסקים המקומיים. נתונים אלו, בשילוב עם גורמים עונתיים (למשל, ביקוש מוגבר לתאורה בחורף), מאפשרים חיזוי עומס מדויק.

2. בחירת ייצור מבוזר (DG)

בחירת טכנולוגיות ה-DG המתאימות היא קריטית כדי לענות על דרישת העומס ולהשיג את תמהיל האנרגיה הרצוי. מקורות DG נפוצים כוללים:

• פאנלים סולאריים פוטו-וולטאיים (PV): מתאימים לאזורים עם קרינת שמש גבוהה.
• טורבינות רוח: יעילות באזורים עם משאבי רוח עקביים.
• גנרטורים דיזל: מספקים חשמל גיבוי אמין אך פולטים יותר מזהמים.
• קו-גנרציה (CHP): מייצרים חשמל וחום כאחד, ומשפרים את יעילות האנרגיה.
• אנרגיה הידרואלקטרית: אפשרות בת-קיימא באזורים עם משאבי מים מתאימים.
• גנרטורים ביומסה: משתמשים בדלקים מביומסה לייצור חשמל.

בחירת טכנולוגיות DG צריכה להתחשב בגורמים כגון זמינות משאבים, עלות, השפעה סביבתית והיתכנות טכנית. מיקרו-גרידים היברידיים המשלבים מספר מקורות DG הם לעיתים קרובות היעילים והאמינים ביותר.

דוגמה: מיקרו-גריד באזור חוף בדנמרק עשוי להסתמך בעיקר על טורבינות רוח, בתוספת מערכת CHP המונעת על ידי ביוגז. ניתן להוסיף פאנלים סולאריים (PV) כדי לגוון עוד יותר את תמהיל האנרגיה.

3. שילוב מערכת אגירת אנרגיה (ESS)

מערכות אגירת אנרגיה ממלאות תפקיד חיוני במיקרו-גרידים על ידי:

• איזון בין היצע לביקוש: אגירת אנרגיה עודפת בתקופות של ביקוש נמוך ושחרורה בזמן שיא הביקוש.
• שיפור איכות החשמל: מתן תמיכה במתח ובתדר.
• שיפור יציבות הרשת: מאפשר מעברים חלקים בין מצב מחובר לרשת למצב אי.
• מקסום ניצול אנרגיה מתחדשת: החלקת האופי הבלתי רציף של מקורות מתחדשים.

טכנולוגיות ESS נפוצות כוללות:

• סוללות: ליתיום-יון, עופרת-חומצה וסוללות זרימה.
• גלגלי תנופה: אוגרים אנרגיה בצורת אנרגיה קינטית סיבובית.
• קבל-על: מספקים יכולות טעינה ופריקה מהירות.
• אגירה שאובה: אוגרים אנרגיה על ידי שאיבת מים במעלה גבעה למאגר.

בחירת טכנולוגיית ESS תלויה בגורמים כמו קיבולת אחסון, קצב פריקה, חיי מחזור ועלות. מערכות אגירת אנרגיה בסוללות (BESS) הופכות פופולריות יותר ויותר בשל ירידת העלויות ושיפור הביצועים שלהן.

דוגמה: מיקרו-גריד בקליפורניה המשתמש בפאנלים סולאריים (PV) עשוי לשלב מערכת BESS מליתיום-יון כדי לאגור עודפי אנרגיה סולארית במהלך היום ולשחרר אותם בערב בזמן שיא הביקוש.

4. מערכות בקרה וניהול של מיקרו-גריד

מערכות בקרה וניהול מתקדמות חיוניות לאופטימיזציה של תפעול המיקרו-גרידים. מערכות אלו מבצעות פונקציות כגון:

• ניהול אנרגיה: אופטימיזציה של שיגור מקורות DG ו-ESS כדי למזער עלויות ולמקסם את היעילות.
• בקרת מתח ותדר: שמירה על רמות מתח ותדר יציבות בתוך המיקרו-גריד.
• הגנה וזיהוי תקלות: זיהוי ובידוד תקלות למניעת נזק לציוד.
• תקשורת וניטור: אספקת נתונים בזמן אמת על מצב רכיבי המיקרו-גריד.
• סנכרון לרשת: מאפשר מעברים חלקים בין מצב מחובר לרשת למצב אי.

מערכות בקרת מיקרו-גריד יכולות להיות מרכזיות, מבוזרות או היברידיות. מערכות בקרה מרכזיות מציעות יכולות אופטימיזציה גדולות יותר, בעוד שמערכות מבוזרות מספקות חוסן טוב יותר לכשלי תקשורת. יותר ויותר, מערכות ניהול אנרגיה מבוססות בינה מלאכותית נפרסות כדי לשפר את החיזוי והאופטימיזציה.

דוגמה: מיקרו-גריד בקמפוס אוניברסיטאי בגרמניה עשוי להשתמש במערכת ניהול אנרגיה מרכזית כדי לייעל את פעולת מפעל ה-CHP, המערך הסולארי ומערכת אגירת הסוללות שלו. המערכת תתחשב בגורמים כמו מחירי חשמל, ביקוש לחימום ותחזיות מזג אוויר כדי למזער את עלויות האנרגיה.

5. הגנה ובטיחות

הגנה על המיקרו-גריד מפני תקלות והבטחת בטיחות הצוות הם בעלי חשיבות עליונה. הדבר כרוך ביישום תוכניות הגנה מתאימות, כגון הגנה מפני זרם יתר, הגנה מפני מתח יתר והגנה מפני תקלות הארקה. שיקולים עיקריים כוללים:

• תיאום בין התקני הגנה: הבטחה שהתקני הגנה פועלים באופן סלקטיבי כדי לבודד תקלות מבלי לשבש את כל המיקרו-גריד.
• הגנה מפני "איים": מניעת "איים" לא מכוונים על ידי זיהוי הפסקות ברשת וניתוק המיקרו-גריד.
• ניתוח סכנת קשת חשמלית: הערכת הסיכון לאירועי קשת חשמלית ויישום אמצעים להפחתת הסכנה.
• הארקה: אספקת מערכת הארקה נאותה כדי למזער את הסיכון להתחשמלות.

תחזוקה ובדיקות סדירות של ציוד הגנה חיוניות להבטחת פעולתם התקינה.

דוגמה: מיקרו-גריד במכרה באוסטרליה דורש מערכות הגנה חזקות כדי להגן על ציוד קריטי ולהבטיח את בטיחות העובדים. מערכות אלו יכללו התקני הגנה יתירים ובדיקות סדירות כדי למזער את הסיכון להפסקות חשמל.

6. תקני חיבור לרשת

כאשר מיקרו-גריד מחובר לרשת הראשית, עליו לעמוד בתקני חיבור רשת רלוונטיים. תקנים אלה מפרטים את הדרישות הטכניות לחיבור מקורות DG לרשת, כולל:

• מגבלות מתח ותדר: שמירה על מתח ותדר בטווחים מקובלים.
• איכות חשמל: מזעור עיוותים הרמוניים והבהובי מתח.
• דרישות הגנה: הבטחה שהמיקרו-גריד לא ישפיע לרעה על מערכת ההגנה של הרשת.
• דרישות תקשורת: אספקת ממשקי תקשורת למפעילי הרשת כדי לנטר ולשלוט במיקרו-גריד.

תקני חיבור לרשת משתנים לפי מדינה ואזור. חיוני להתייעץ עם חברות החשמל המקומיות וסוכנויות רגולטוריות כדי להבטיח עמידה בתקנים.

דוגמה: פרויקט מיקרו-גריד בבריטניה חייב לעמוד בדרישות של המלצת ההנדסה G99, המפרטת את הדרישות הטכניות לחיבור מקורות DG לרשת החלוקה.

אסטרטגיות תפעוליות למיקרו-גריד

תפעול יעיל של מיקרו-גריד דורש יישום אסטרטגיות מתאימות כדי לייעל את הביצועים, האמינות והעלות-תועלת. אסטרטגיות תפעוליות עיקריות כוללות:

1. ניהול ואופטימיזציה של אנרגיה

מערכות ניהול אנרגיה (EMS) ממלאות תפקיד מרכזי בתפעול מיקרו-גריד על ידי אופטימיזציה של שיגור מקורות DG ו-ESS. ה-EMS מתחשב בגורמים כגון:

• דרישת עומס: דרישת עומס בזמן אמת וחזויה.
• זמינות DG: הזמינות והתפוקה של מקורות DG.
• מצב טעינה של ESS: מצב הטעינה של ה-ESS.
• מחירי חשמל: מחירי חשמל בזמן אמת מהרשת.
• תחזיות מזג אוויר: תחזיות מזג אוויר לחיזוי תפוקת אנרגיה מתחדשת.

ה-EMS משתמש באלגוריתמי אופטימיזציה כדי לקבוע את לוח הזמנים האופטימלי לשיגור מקורות ה-DG וה-ESS, תוך מזעור עלויות תפעול ומקסום היעילות. ניתן לשלב גם טכניקות תחזוקה חזויה כדי לייעל את מחזורי החיים של הציוד ולמזער השבתות.

דוגמה: במיקרו-גריד המופעל על ידי אנרגיה סולארית, רוח ואגירת סוללות, ה-EMS עשוי לתעדף שימוש באנרגיית שמש ורוח בתקופות של תפוקת אנרגיה מתחדשת גבוהה. כאשר תפוקת האנרגיה המתחדשת נמוכה, ה-EMS עשוי לפרוק את מערכת אגירת הסוללות או לייבא חשמל מהרשת.

2. תגובת ביקוש

תוכניות תגובת ביקוש (DR) מתמרצות לקוחות להפחית את צריכת החשמל שלהם בזמני שיא הביקוש. DR יכול לעזור ל:

• הפחתת שיא הביקוש: הורדת שיא הביקוש במיקרו-גריד.
• שיפור יציבות הרשת: מתן גמישות רבה יותר בניהול היצע וביקוש.
• הורדת עלויות אנרגיה: הפחתת הצורך להפעיל גנרטורי שיא יקרים.

ניתן ליישם תוכניות DR באמצעות מנגנונים שונים, כגון תעריפי זמן-שימוש, בקרת עומס ישירה ותוכניות תמריצים. מונים חכמים וטכנולוגיות תקשורת מתקדמות חיוניים לאפשר תוכניות DR יעילות.

דוגמה: מיקרו-גריד המשרת קהילה באקלים חם יכול ליישם תוכנית DR המעודדת תושבים להפחית את השימוש במיזוג האוויר שלהם בשעות השיא של אחר הצהריים. תושבים המשתתפים בתוכנית יכולים לקבל הנחה בחשבון החשמל שלהם.

3. סנכרון לרשת ומעבר למצב אי

מעברים חלקים בין מצב מחובר לרשת למצב אי הם חיוניים להבטחת אמינותם של מיקרו-גרידים. הדבר דורש יישום אסטרטגיות בקרת סנכרון ו"איים" מתוחכמות. שיקולים עיקריים כוללים:

• התאמת מתח ותדר: התאמת המתח והתדר של המיקרו-גריד לרשת לפני החיבור.
• בקרת זווית פאזה: מזעור הפרש זווית הפאזה בין המיקרו-גריד לרשת.
• זיהוי "איים": זיהוי הפסקות ברשת והתחלת תהליך המעבר למצב אי.
• השלת עומסים: השלת עומסים לא קריטיים במהלך פעולה במצב אי כדי לשמור על יציבות.

אלגוריתמי בקרה מתקדמים ומתגים מהירים חיוניים להשגת מעברים חלקים.

דוגמה: כאשר מתרחשת הפסקת חשמל ברשת, מיקרו-גריד צריך להיות מסוגל להתנתק אוטומטית מהרשת ולעבור למצב אי מבלי להפריע לאספקת החשמל לעומסים קריטיים. הדבר דורש מערכת בקרה מתוחכמת שיכולה לזהות את הפסקת החשמל, לבודד את המיקרו-גריד, ולייצב את המתח והתדר.

4. תחזוקה חזויה

תחזוקה חזויה משתמשת בניתוח נתונים ולמידת מכונה כדי לחזות כשלי ציוד ולתזמן פעילויות תחזוקה באופן יזום. זה יכול לעזור ל:

• הפחתת זמן השבתה: מזעור הפסקות לא מתוכננות וכשלי ציוד.
• הארכת חיי ציוד: אופטימיזציה של לוחות זמני תחזוקה להארכת תוחלת החיים של הציוד.
• הורדת עלויות תחזוקה: הפחתת עלות התחזוקה על ידי ביצוע תחזוקה רק בעת הצורך.

מערכות תחזוקה חזויה יכולות לנטר פרמטרים שונים, כגון טמפרטורה, רעידות ואיכות שמן, כדי לזהות סימנים מוקדמים לכשל בציוד.

דוגמה: מערכת תחזוקה חזויה יכולה לנטר את הטמפרטורה והרעידות של גנרטור טורבינת רוח כדי לזהות כשלים פוטנציאליים במיסבים. על ידי זיהוי הבעיה מוקדם, המערכת יכולה לתזמן תחזוקה לפני שהמיסב כושל לחלוטין, ובכך למנוע השבתה יקרה וגוזלת זמן.

טכניקות ניהול מיקרו-גריד

ניהול יעיל של מיקרו-גריד כרוך ביישום שיטות עסקיות ומסגרות רגולטוריות נכונות כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של המיקרו-גריד. טכניקות ניהול עיקריות כוללות:

1. מודלים עסקיים

ניתן להשתמש במודלים עסקיים שונים למימון ותפעול מיקרו-גרידים, כולל:

• בעלות של חברת החשמל: המיקרו-גריד בבעלות ובתפעול של חברת החשמל המקומית.
• בעלות פרטית: המיקרו-גריד בבעלות ובתפעול של חברה פרטית.
• בעלות קהילתית: המיקרו-גריד בבעלות ובתפעול של קואופרטיב קהילתי.
• שותפות ציבורית-פרטית (PPP): המיקרו-גריד בבעלות ובתפעול משותפים של גוף ציבורי וחברה פרטית.

בחירת המודל העסקי תלויה בגורמים כגון הסביבה הרגולטורית, זמינות המימון והעדפות הקהילה המקומית.

דוגמה: בכמה מדינות מתפתחות, מיקרו-גרידים בבעלות קהילתית הוכיחו את עצמם כמוצלחים באספקת חשמל לכפרים מרוחקים. מיקרו-גרידים אלה ממומנים לעיתים קרובות באמצעות מענקים והלוואות מסוכנויות פיתוח בינלאומיות.

2. מסגרות רגולטוריות

מסגרות רגולטוריות ברורות ותומכות חיוניות לקידום פיתוח מיקרו-גרידים. מסגרות אלו צריכות להתייחס לסוגיות כגון:

• תקני חיבור: הגדרת הדרישות הטכניות לחיבור מיקרו-גרידים לרשת הראשית.
• מדיניות מונה נטו: מתן אפשרות למפעלי מיקרו-גריד למכור עודפי חשמל חזרה לרשת.
• מבני תעריפים: קביעת מבני תעריפים הוגנים ושקופים ללקוחות מיקרו-גריד.
• רישוי והיתרים: ייעול תהליך הרישוי וההיתרים לפרויקטים של מיקרו-גריד.

ממשלות יכולות למלא תפקיד מפתח בקידום מיקרו-גרידים על ידי מתן תמריצים, כגון זיכויי מס וסובסידיות.

דוגמה: מדינות מסוימות יישמו תעריפי הזנה (feed-in tariffs) המבטיחים למפעילי מיקרו-גריד מחיר קבוע עבור החשמל שהם מייצרים, ובכך מספקים זרם הכנסות יציב ומעודדים השקעה בפרויקטים של מיקרו-גריד.

3. מעורבות קהילתית

מעורבות הקהילה המקומית בתכנון ותפעול של מיקרו-גרידים היא חיונית להבטחת הצלחתם לטווח ארוך. הדבר כרוך ב:

• התייעצות עם בעלי עניין: התייעצות עם תושבים מקומיים, עסקים ומנהיגי קהילה כדי להבין את צרכיהם והעדפותיהם.
• חינוך ומודעות: חינוך הקהילה לגבי היתרונות של מיקרו-גרידים ואופן פעולתם.
• יצירת מקומות עבודה: יצירת מקומות עבודה מקומיים בבנייה, תפעול ותחזוקה של מיקרו-גרידים.
• בעלות קהילתית: העצמת הקהילה להשתתף בבעלות ובניהול של המיקרו-גריד.

מעורבות קהילתית יכולה לעזור לבנות אמון ותמיכה בפרויקטים של מיקרו-גריד.

דוגמה: בקהילת אי מרוחקת, שיתוף התושבים המקומיים בתהליך קבלת ההחלטות לגבי המיקום והתכנון של מיקרו-גריד יכול לעזור להבטיח שהפרויקט יענה על צרכיהם וסדרי העדיפויות שלהם.

4. אבטחת סייבר

ככל שמיקרו-גרידים הופכים למחוברים יותר ויותר, אבטחת סייבר הופכת לדאגה קריטית. מיקרו-גרידים פגיעים למתקפות סייבר שעלולות לשבש את אספקת החשמל, לפגוע בציוד או לגנוב נתונים רגישים. אמצעי אבטחת סייבר עיקריים כוללים:

• פרוטוקולי תקשורת מאובטחים: שימוש בפרוטוקולי תקשורת מוצפנים להגנה על נתונים המועברים בין רכיבי המיקרו-גריד.
• בקרת גישה: יישום מדיניות בקרת גישה קפדנית להגבלת הגישה למערכות קריטיות.
• מערכות זיהוי פריצות: פריסת מערכות זיהוי פריצות לניטור תעבורת רשת לאיתור פעילות חשודה.
• הכשרת אבטחת סייבר: מתן הכשרת אבטחת סייבר למפעילי מיקרו-גריד ולצוות.
• ביקורות אבטחה סדירות: ביצוע ביקורות אבטחה סדירות לזיהוי וטיפול בפרצות.

אמצעי אבטחת סייבר חזקים חיוניים להגנה על מיקרו-גרידים מפני איומי סייבר.

דוגמה: מיקרו-גריד הפועל במתקן תשתית קריטי, כגון בית חולים או בסיס צבאי, דורש אמצעי אבטחת סייבר מחמירים במיוחד כדי להגן מפני מתקפות סייבר פוטנציאליות שעלולות לשבש שירותים חיוניים.

דוגמאות גלובליות לפריסות מיקרו-גריד מוצלחות

מיקרו-גרידים נפרסים במקומות מגוונים ברחבי העולם, ומתמודדים עם מגוון רחב של אתגרי אנרגיה. הנה כמה דוגמאות בולטות:

• האי טאו, סמואה האמריקנית: אי זה מופעל על ידי מערך סולארי של 1.4 מגה-ואט ומערכת Tesla Powerpack של 6 מגה-ואט שעה, המספקים 100% אנרגיה מתחדשת ל-600 תושבי האי.
• אוניברסיטת קיוטו, יפן: מיקרו-גריד זה משלב פאנלים סולאריים (PV), טורבינות רוח ומערכת אגירת סוללות כדי להפעיל חלק מקמפוס האוניברסיטה.
• מספנת הצי בברוקלין, ניו יורק, ארה"ב: מיקרו-גריד זה מספק חשמל גיבוי למתקנים קריטיים בתוך מספנת הצי, ומשפר את החוסן בפני הפסקות ברשת.
• קולג' ברפוט, הודו: ארגון זה מכשיר נשים כפריות להפוך למהנדסות סולאריות, ומאפשר להן להתקין ולתחזק מיקרו-גרידים סולאריים בקהילותיהן.
• האי סומבה, אינדונזיה: פרויקט שאפתני שמטרתו להפעיל את כל האי באמצעות 100% אנרגיה מתחדשת דרך רשת של מיקרו-גרידים.

עתיד המיקרו-גרידים

מיקרו-גרידים עומדים למלא תפקיד חשוב יותר ויותר בנוף האנרגיה העולמי. ככל שטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת הופכות זולות יותר ומערכות אגירת אנרגיה משתפרות, מיקרו-גרידים יהפכו לאפשרות אטרקטיבית עוד יותר לשיפור הנגישות לאנרגיה, שיפור חוסן הרשת והפחתת פליטות פחמן. מגמות מרכזיות המעצבות את עתיד המיקרו-גרידים כוללות:

• אימוץ מוגבר של אנרגיה מתחדשת: מיקרו-גרידים יסתמכו יותר ויותר על מקורות אנרגיה מתחדשת, כגון שמש ורוח, כדי להפחית את השפעתם הסביבתית.
• התקדמות באגירת אנרגיה: טכנולוגיות אגירת אנרגיה משופרות יאפשרו למיקרו-גרידים לפעול בצורה אמינה ויעילה יותר.
• שילוב טכנולוגיות רשת חכמה: טכנולוגיות רשת חכמה, כגון מונים חכמים ורשתות תקשורת מתקדמות, ישפרו את הבקרה והניהול של מיקרו-גרידים.
• פיתוח מודלים עסקיים חדשים: מודלים עסקיים חדשניים יצוצו למימון ותפעול מיקרו-גרידים, ויהפכו אותם לנגישים יותר לקהילות ברחבי העולם.
• מדיניות רגולטורית תומכת: ממשלות יישמו מדיניות רגולטורית תומכת כדי לקדם פיתוח ופריסה של מיקרו-גרידים.

סיכום

תכנון וניהול מיקרו-גריד הם קריטיים לבניית עתיד אנרגטי חסין, בר-קיימא ושוויוני יותר. על ידי התחשבות זהירה בגורמי התכנון, יישום אסטרטגיות תפעול יעילות ואימוץ טכניקות ניהול נכונות, נוכל לממש את מלוא הפוטנציאל של מיקרו-גרידים לשנות את הדרך בה אנו מייצרים, מפיצים וצורכים חשמל ברחבי העולם. אימוץ חדשנות, טיפוח שיתוף פעולה ותעדוף מעורבות קהילתית יהיו חיוניים למימוש החזון של מערכת אנרגיה מבוזרת, נטולת פחמן ודמוקרטית המופעלת על ידי מיקרו-גרידים.